תורת מינהל חברה ונוער
התפיסה החינוכית הפדגוגית של מינהל חברה ונוער
התפיסה החינוכית של מינהל חברה ונוער נשענת על הפדגוגיה החברתית:
הפדגוגיה החברתית שואבת את מרכיביה משלושה מושגים חינוכיים, שמקדמים הבנייה של תודעת שינוי ותיקון חברתי ושל תפיסה דמוקרטית מהותית: הפדגוגיה הביקורתית, החינוך הבלתי פורמלי והחינוך החברתי.
הפדגוגיה הביקורתית תורמת את הממד הביקורתי, המטיל ספק, המשחרר, ואת השיח הדיאלוגי העומד בבסיס העשייה החינוכית הביקורתית.
החינוך הבלתי פורמלי תורם את ממדי הפעולה החינוכית המתבססים על הבחירה, הפעולה וההתנסות של החניך, כמו גם את מקומו והשפעתו של החניך בתהליך יצירת הידע, או את כוחו, סמכותו, ואחריותו בעיצובה ובבנייתה של חברת ההווה והעתיד. ובנוסף, תהליך הלמידה הבלתי פורמלי אינו כבול למסגרת חינוכית נפרדת והוא יכול להתבצע גם במסגרת חינוכית ממסדית, פורמלית ואחרת.
החינוך החברתי תורם את המחויבות לעקרונות ולערכים החברתיים הדמוקרטיים ואת הזכות והחובה לחנך לאורם של אותם ערכים תוך דחייה של תהליכי מיסוך ועירפול המציאות. מטרתו היא להפוך את בית הספר לחברה חיה, בה לומדים התלמידים הלכה למעשה את עקרונות החיים בחברה דמוקרטית, במטרה שיפתחו זיקה פנימית לערכים ולנורמות חברתיות ותרבותיות, יטפחו גישות חברתיות חיוביות וירכשו מיומנויות יסוד בתחום יחסי האנוש.
העקרונות הפדגוגיים המרכזיים העומדים בבסיס התפיסה הם: למידה מתוך התנסות; רפלקציה; שיתופיות; חירות הבחירה; הדדיות ודיאלוגיות; עידוד השונות. באמצעות עקרונות אלו מבקש החינוך החברתי לסייע לבני הנוער להתפתח ולהיות לא רק תלמידים טובים יותר אלא בני אדם ואזרחים מעורבים ואכפתיים. בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן ניתן לקדם חינוך לערכים אלו ולממשם בחיי היום יום.
(מתוך: ניר מיכאלי, "מפדגוגיה ביקורתית לפדגוגיה חברתית", חברה - יסו"ד, 2012)
