סיפר בהרצאתו על יזמות חברתית בתחום ההתנדבות ועל סיפור הקמת חברת טריביו ותאר את פיתוח האפליקציה החברתית להנגשת המעורבות חברתית ואת שיתוף הפעולה עם משרד החינוך.
עיקרי הדברים


רון צוקרמן
דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן, סיפר על מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן. המכון הוא הוא עמותה ללא מטרות רווח, המשמשת כזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. במכון מאמינים בחיבור בין אנשים למדע, ולכן יוזמים, מארגנים ומפעילים קשת רחבה של תוכניות חינוכיות. במכון חותרים להיות מוקד מקצועי לתלמידים,

פרופ' דניאל זייפמן
דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן, סיפר על מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן. המכון הוא הוא עמותה ללא מטרות רווח, המשמשת כזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. במכון מאמינים בחיבור בין אנשים למדע, ולכן יוזמים, מארגנים ומפעילים קשת רחבה של תוכניות חינוכיות. במכון חותרים להיות מוקד מקצועי לתלמידים, הורים והקהל הרחב, כמו גם למורים, אנשי אקדמיה ממשל וחינוך.
לדבריו ולפי אמנותו, התלמידים צריכים ללמוד בבתי הספר הרבה מאוד לימודים בלתי פורמאליים כגון: תזונה, אורח חיים בריא, כלכלה וכו'. מתמטיקה, פיזיקה וכו' – אלו מקצועות לימוד פורמאליים אולם הם מועטים. ישנם הרבה יותר תחומי לימוד בלתי פורמאליים שמערכת החינוך צריכה ללמד את הילדים ובני הנוער.
פרופ' זייפמן מצביע על העובדה כי דווקא במדינות מפותחות תלמידים פחות רוצים ללמוד מדעים ולהיות מדענים. במדינות בלתי מפותחות הילדים חפצים להיות מדענים ולעסוק במדע. נראה כי "הרייטינג" של הדברים הוא המשפיע על הילדים והנוער. יש לדאוג להעלאת הרייטינג של מקצועות המדעים, החדשנות והקידמה ולא להמשיך ולנהל מערכת חינוך שלא מתאימה את עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות ולמה שחשוב ומעניין את הילדים.

ינקי מרגלית
ינקי סיפר על ילדותו כילד מחונן ש"נזרק" ממערכת החינוך הפורמאלית ולמרות זאתהצליח בחייו וחדשנות היא "שמו השני".
ינקי מתאר 2 מורים משמעותיים "לא פורמאליים" שעזרו לו להגיע להצלחות והתקדמות בחייו.
הוא מתאר שנים של למידה עצמית ולמידה לא פורמאלית בעזרת
איש מחשבים שעבד במעבדות אוניברסיטת תל אביב, שהיה היחיד שהסכים לתמוך בו בתהליך בניית מחשב אישי, תהליך ייחודי וחדשני באותן השנים, ומורה לכלכלה בבית הספר אליו הגיע לאחר שנפלט מבית הספר בו למד שפיתח עימו שפה משותפת מיוחדת במינה.
ינקי מדגיש כי למידה וחינוך בלתי פורמאלים הם לא פחות משמעותיים וכי לא לכולם מתאימה מסגרת החינוך אליה אנו מורגלים. מה שברור הוא שהחינוך היום יקבע במידה רבה את יכולתם של הילדים לעתיד. זה צריך להיות חינוך מוטה עתיד. העתיד מגיע הרבה יותר מהר ממה שחשבנו, עתיד של שפע. המין האנושי משתנה והשילוב אדם-מחשב הופך להיות עובדה מוגמרת. הרשתות החברתיות והמחשבים ישתכללו אף הם, הבינה המלאכותית וחוכמת ההמונים יוכלו לספק שירותי בריאות ושירותים רבים נוספים ישירות דרך המחשבים. השילוב אדם-מחשב נמצא מאחורי הדלת הבאה. השאלה היא מי יוכל "לקפוץ על העגלה" ולהיות חלק מכך ומי לא. אופי ודרך החינוך, ללא ספק צריכים להשתנות על מנת להתאים לעתיד החדש.

