top of page

פעילויות פתיחה מכוונות ליצירת מוטיבציה ולאוורור רגשות ביחס לנושא הנדון. חפצים, כרטיסים, תמונות או קלפים יכולים לסייע באוורור רגשות בקבוצה בשלב הפתיחה של עיסוק בנושא מורכב, טעון או שנוי במחלוקת ולעודד את המשתתפים להתבטא בחופשיות, אגב מתן לגיטימציה להבעת רגשות שונים. הפעילויות יוצרות מונולוג פנימי, המשמש לרב-שיח מעניין בין המשתתפים. הקפדה על שיחה בסבב מאפשרת לכל אחד להתבטא ומונעת ויכוחים והשגות.

Anchor 1

השלמת משפטים

מתודה המתאימה לפתיחת דיון ולהרחבת ההיכרות בין המשתתפים ומעודדת ביטוי אישי ללא ביקורת. בהתאם לפתיח הנבחר, המשתתפים חושפים את רגשותיהם ואת עמדותיהם.

רצוי למקד את המשפטים בנושא או באירוע מסוים שנבחר כמוקד הדיון.

דוגמות לפתיחות:

מרגיז אותי ש...

הייתי רוצה ש...

אני מאוכזב מ...

מה שחשוב לי...

לו יכולתי, הייתי שוכח...

תרגיל חפצים

מכינים שקית אטומה שבה מגוון חפצים יומיומיים. כל משתתף שולף אקראית חפץ מתוך השקית ומתייחס לנושא באמצעות החפץ שבידיו. לחילופין, אפשר להניח את החפצים במרכז החדר ולבקש מכל משתתף לבחור בחפץ המתאים לו או להתייחס לנושא באמצעות חפץ שהוא נושא עליו.

Anchor 2
Anchor 3

כרטיסי רגשות

מכינים כרטיסים שעליהם כתובים רגשות שונים, רגש אחד על כל כרטיס, ומפזרים את הכרטיסים על רצפת החדר.

רגשות לדוגמה: שמחה, אושר, הנאה, ביטחון, תקווה, התלהבות, גאווה, אהבה, התרגשות, חיבה, רוגע, סיפוק, הזדהות, הבנה, הפתעה, מבוכה, שעמום, כעס, צער, תסכול, כאב, חוסר אונים, פחד, בדידות, עצב, תוקפנות, אכזבה, בושה, דאגה, רחמים, מחנק, חוסר ביטחון, עלבון, ייאוש, אדישות, ניכור, געגוע.

כל משתתף נוטל כרטיס אחד, על-פי בחירתו, ומסביר את בחירתו בו.

Anchor 4

תמונות מספרות

התמונה היא אמצעי תקשורת חשוב. באמצעות עדשת המצלמה, חלק מן המציאות מתוחם ומועבר לצופה. לעתים, דמיונה של התמונה למציאות יוצר אצל הצופה תחושה שהוא היה שם, באירוע, ואולי אפילו השתתף בו בדרך כלשהי. התמונה מבליטה אלמנטים שונים ומנוגדים ויוצרת דרמה, קונפליקט, "סיפור טוב". היא פועלת על כל אחד מאתנו בדרכים שונות, מעבירה מסרים, רגשות, עמדות ופרשנות ומעוררת תגובות רגשיות, אסוציאציות ומחשבות.

מדפיסים מגוון תמונות הקשורות לנושא הנדון והמציגות אותו מנקודות מבט שונות. רצוי שמספר התמונות יעלה על מספר המשתתפים. לצורך זה, אפשר גם להשתמש בחפיסת קלפים טיפוליים. פורשים את התמונות על רצפת החדר. כל משתתף בוחר באחת התמונות, מציע לה כותרת ומסביר את בחירתו.

Anchor 5

תרגיל מעטפות

תרגיל זה מאפשר לפרק את הנושא הנדון למרכיבים, לעשות מיפוי מושגים ולאתר את השאלות שחברי הקבוצה מעוניינים לעסוק בהן. תשובות המשתתפים נותנות למנחה תמונה על אודות מגוון העמדות וההתייחסויות של המשתתפים לנושא.

כל משתתף מקבל מעטפה ובה פתק ריק אחד או שניים. הוא כותב על גבי המעטפה שאלה אחת המעסיקה אותו והקשורה לנושא הנדון. המנחה אוסף את המעטפות, מערבב אותן ומחלק אותן שוב למשתתפים. כל משתתף מתייחס לשאלה הכתובה על המעטפה שהגיעה לידיו בכתב על גבי הפתק. רצוי לקיים סבב נוסף של איסוף המעטפות, ערבובן וחלוקתן מחדש כדי לאפשר תשובה נוספת לשאלה שעל גבי המעטפה. לאחר כתיבת התשובות, פותחים את המעטפות ועוברים על השאלות ועל התשובות. תפקיד המנחה לשאול שאלות הבהרה ושאלות חשיבה. רצוי לרכז את הנושאים שהועלו כבסיס להמשך העיסוק בנושא.

שירים וסיפורים

פתיחת נושא באמצעות טקסטים ספרותיים מגרה את הדמיון ומאפשרת למשתתפים להתחבר לנושא בצורה חווייתית.

בוחרים בסיפור קצר, בשיר או בכמה שירים הקשורים לנושא, מסבירים את הרקע להם, משמיעים אותם, מדפיסים את מילותיהם או מקרינים על מסך, ומבקשים מכל משתתף לסמן שורה מתוך השיר או הסיפור שהיא משמעותית עבורו. אפשר גם לבקש מהמשתתפים להוסיף עוד פסקה לסיפור או בית לשיר, לצייר ציור בעקבות השיר או הסיפור או להשוות בין שני שירים או סיפורים שונים שעוסקים בנושא.

 

Anchor 6

גלריה

הגלריה היא תצוגה של מגוון חומרים – היגדים, ציטטות, שירים, סיפורים, תמונות, ציורים, קריקטורות ועוד – המשקפים דעות, תפיסות ונקודות מבט שונות ביחס לנושא הנדון. החומרים מוצגים כתערוכה המאפשרת למשתתפים לחוות את הנושא מהיבטים רגשיים וקוגניטיביים ולהתחבר אליו מנקודות מוצא שונות.

כל משתתף מסתובב בחדר, מעיין בקטעים ובוחר במוצג המוצא חן בעיניו ביותר. המשתתפים יושבים בקבוצות, דנים במוצגים שבחרו, בוחרים במוצג המייצג את הנושא בצורה הטובה ביותר ומציגים אותו במליאה.

Anchor 7
Anchor 8

סרטים

שימוש בסרטים מעשיר את עולמם התרבותי והרוחני של המשתתפים, מפתח את הדמיון ואת הרגש, מעניק חוויה אסתטית ומאפשר הבנת הנושאים שבהם מטפל הסרט ובירור ערכים ועמדות בנושאים אלה. 

כדי לסייע למשתתפים להבחין במרכיבים השונים היוצרים מארג חזותי ייחודי, חשוב לא להסתפק בצפייה סתמית, אלא למקד את הצפייה בהיבטים שונים. המיקוד יכול להיעשות באמצעות מטלות צפייה, שכל אחת מהן מפנה את תשומת לבם של הצופים למרכיבים השונים של הטקסט החזותי.

כמו כן, חשוב לשוחח ולהמליל את הרעיונות ואת המסקנות שעלו בעקבות הצפייה בסרט ולבקש מהמשתתפים לבצע מטלות שונות, כגון: הצעה לסיום אחר, הוספת דמות, המחזה או כתיבה של דיאלוג בין שתי דמויות, ניסוח מכתב או כרזה בעקבות הסרט וכדומה.

bottom of page